עוד מידע ― עִברִית

Urticarial vasculitis הוא מצב נדיר המתאפיין באפיזודות ממושכות או חוזרות של כוורות. בעוד שתסמיני העור יכולים להידמות לכוורות כרוניות, הן ייחודיות מכיוון שהכוורות נמשכות לפחות 24 שעות ועלולות לגרום לכתמים כהים לאחר ההחלמה. למרות שלרוב הסיבה אינה ידועה, לעיתים היא נגרמת על ידי תרופות מסוימות, זיהומים, מחלות אוטואימוניות, הפרעות דם או סרטן. כמה מחקרים אף קשרו את המצב ל‑COVID‑19 ולשפעת H1N1. המחלה יכולה גם להשפיע על חלקים אחרים בגוף כגון שרירים, כליות, ריאות, בטן ועיניים. בעוד שבדיקה של רקמת העור יכולה לאשר את האבחנה, היא אינה תמיד הכרחית. הטיפול מתחיל בדרך כלל באנטיביוטיקה, dapsone, colchicine או hydroxychloroquine במקרים קלים יותר. במקרים חמורים יותר ייתכן שיהיה צורך בתרופות המדכאות את מערכת החיסון כגון methotrexate או קורטיקוסטרואידים. לאחרונה טיפולים ביולוגיים (rituximab, omalizumab, interleukin‑1 inhibitors) הראו הבטחה במקרים קשים.
Urticarial vasculitis is a rare clinicopathologic entity that is characterized by chronic or recurrent episodes of urticarial lesions. Skin findings of this disease can be difficult to distinguish visually from those of chronic idiopathic urticaria but are unique in that individual lesions persist for ≥24 hours and can leave behind dusky hyperpigmentation. This disease is most often idiopathic but has been linked to certain drugs, infections, autoimmune connective disease, myelodysplastic disorders, and malignancies. More recently, some authors have reported associations between urticarial vasculitis and COVID-19, as well as influenza A/H1N1 infection. Urticarial vasculitis can extend systemically as well, most often affecting the musculoskeletal, renal, pulmonary, gastrointestinal, and ocular systems. Features of leukocytoclastic vasculitis seen on histopathologic examination are diagnostic of this disease, but not always seen. In practice, antibiotics, dapsone, colchicine, and hydroxychloroquine are popular first-line therapies, especially for mild cutaneous disease. In more severe cases, immunosuppressives, including methotrexate, mycophenolate mofetil, azathioprine, and cyclosporine, as well as corticosteroids, may be necessary for control. More recently, select biologic therapies, including rituximab, omalizumab, and interleukin-1 inhibitors have shown promise for the treatment of recalcitrant or refractory cases.

גבר בן 35 הגיע עם היסטוריה של 15 יום של פריחות אדומות בוהקות וכואבות בשתי הירכיים והרגליים, יחד עם כאבי פרקים. לפני שבוע לפני הופעת הפריחה סבל מדלקת בדרכי השתן. עורו הציג כמה לוחות אדומים עדינים בצורת טבעת, שהיו ניתנים להלבנה חלקית משני צידי הירכיים והרגליים. הוא קיבל prednisone (פרדניזולון פומי) במינון של 40 מ"ג ליום למשך שבוע, יחד עם fexofenadine (פקסופנדין) כאנטיהיסטמין לא מנומנם. תוך שבוע כל הפריחות נעלמו לחלוטין. במהלך ששת החודשים הבאים, בבדיקות רגילות, לא נצפו עוד פריחות.
A 35-year-old man came in with a 15-day history of bright red, painful rashes on both thighs and legs, along with joint pain. He had a urinary tract infection for a week before the rash appeared. His skin showed several tender, ring-shaped, partially blanchable, red plaques on both sides of his thighs and legs. He was given oral prednisolone (40mg/day) for a week along with a non-drowsy antihistamine (fexofenadine). Within a week, all the rashes disappeared completely. There were no more rashes during the next 6 months of regular check-ups.